גרסה להדפסה
תכנים לפעילויות
הפרדת פסולת
תעשייה וסביבה
סיורים בנגב
המגזר הבדואי
דעות אישיות
קישורים
צור קשר
פייסבוק
הטבות לתושבי הדרום
לאור המצב הביטחוני נרתמו בתי עסק ומעניקים הטבות לתושבי הדרום (מצורפת טבלה ).

לאור המצב הביטחוני
אנו מאחלים לכל האזרחים שיהיה לנו סוף שבוע רגוע ושקט


דעות אישיות

שתף |

ישובים חדשים בנגב - איפה? איך? כמה?

חזרה לדעות אישיות
"חזון" פיתוח הנגב


לאחרונה התבשרנו על הקמת 68 ישובים חדשים בשטח מדינת ישראל מהם כ- 34 במחוז הנגב.
מעולם לא התקיים דיון ציבורי פתוח אודות נחיצותם, מיקומם אופיים ומקורות התעסוקה המוצעים לתושביהם של הישובים הללו.
בנגב מספר רב של ישובים שהוקמו בלא חשיבה מסוג זה ולאחר מספר שנים ננטשו או שנותרו כמעט ללא תושבים. תשתית הישובים החדשים היא יקרה ומיותרת כאשר ישובים רבים אחרים משוועים לתושבים, וזאת בלא לקחת בחשבון את הנזק הסביבתי הרב הנגרם למערכות הטבעיות, לחי ולצומח כתוצאה מהקמת התשתיות.

מסך כל הישובים, מתוכננים שבעה ישובים עבור המגזר הבדואי במקום הישובים הבלתי מוכרים, אכן הגיע הזמן שבעייתם תיפתר ויוגדרו תחומי יישוביהם.

במדינות מפותחות, הפיתוח נעשה תוך התחשבות במשאבי הסביבה והצורך בשימורם עבור הדורות הבאים. אך אצלנו לא נלמד הלקח, שוב מוכתבת ההתיישבות על ידי החלטות פוליטיות הפוגעות באורח בלתי הפיך בנכסי הטבע ומשאבי סביבה זו הדרך שבגללה איבדנו את מקורות המים, הנחלים, חוף הים, מפרץ אילת, חולות מישור החוף נופים ועוד.

עתה לפנינו הזדמנות להפוך את הנגב, דווקא משום היותו מאוכלס בדלילות, דגם לגישה תיכנונית אחרת המשלבת פיתוח זהיר ומושכל המשמר את המשאבים הטבעיים יחד עם פעילות האדם, דבר מחייב חשיבה ותכנון לטווח ארוך, שני מאפיינים החסרים במחוזותינו.

הוכח מעל לכל ספק, כי רוב הנגב הוא משאב תיירותי ויש לפתחו תוך הדגשת איכויותיו, רק כך תגיע אוכלוסייה איכותית המעדיפה את המרחבים והשקט על פני שאון הכרך ותמצא להם פרנסה בשפע בתחומי התיירות או הרוחניות או פרנסה שאינה דורשת קירבה למרכזים גדולים, בעוד שתעשיה ותשתיות מזהמות, מרחיקות את התושבים ומונעות מתושבים חדשים להגיע .

הקמת ישובים בנגב חייבת להתחשב בראש ובראשונה במשאבי הטבע ולפיכך יש להוכיח נחיצותם וחשיבותם למקום, לאזור ולמשק הלאומי לפני שניגשים להכחיד נופים, ומשאבי טבע שאין להם תחליף.

רעיון נוסף המעורר חלחלה בקרב אנשי הסביבה הוא "פרוייקט לב הנגב". שמשמעותו פגיעה בלתי הפיכה באגן נחל בוקר, המהווה כעין כניסה להר הנגב הגבוה ולהושיב בתוכו "דיסני לנד". משהו שאינו שייך ואינו מן העניין במקום זה. מתחם זה, "ישאב" אליו את מה שנבנה עד היום בתיירות הכפרית המשתלבת עם סביבתה, במצפה רמון, בשדה בוקר ובישובים הקיימים ויפר את האיזון העדין בין מדבר לפיתוח. מדוע אי אפשר להקים פרוייקט זה בקרבת ירוחם או דימונה למשל, שבהן קיימות כבר תשתיות וניתן יהיה לקדם את הישוב שאיננו ממריא מזה עשרות שנים?

אנו קוראים להכנת תכנית אב - מתאר לנגב בר קיימא, שבה יפורטו ייעודי הקרקע בנגב וביניהם מיקומם של ישובים עתידיים, אופיים, אופן שילובם בסביבה, דרכים שיש לנקוט בהם למזעור הנזקים הסביבתיים הצפויים, הנחיות אדריכליות לבינוי משתלב בסביבה, ניצול אנרגיה סולרית, שימוש במים מושבים ועוד, וכן מקורות התעסוקה לתושביהם והדרכים למניעת הפגיעה בערכי הטבע הייחודיים.
דרך נוספת להתמודד עם מה שנראה בעיני רבים כחוסר פיתוח, הוא הפיכתם של יישובי הנגב הקיימים ליישובים המנוהלים על פי העקרונות של פתוח בר-קיימא. עדיין ניתן "להציל" את הנגב משיני הפיתוח האגרסיבי, הבלתי מתחשב הרואה כל שטח פנוי פוטנציאל לעשיית רווחים על חשבון הדורות הבאים.

המדבר על נופי הבראשית ואווירת הרוגע, הם המשאבים החשובים ביותר ולשם כך יש לשמור עליהם.

חולות חלוצה –חזרה ל"נלבישך שלמת בטון"
--------------------------------------------------------
גוש החולות הגדול ביותר בארץ המשתרע בין ניצנה לכרם שלום ומהווה המשך לגוש חולות צפון סיני. זו יחידת נוף מיוחדת במינה הכוללת שטחי דיונות שבהם צומח חולות ובעלי חיים נדירים בנוף הארץ כמו: קרקל, שועל החולות, צבי ועופות כמו החוברה (מין בסכנת הכחדה), קטות והאלימון וכן זוחלים ומכרסמים שונים שתפוצתם מוגבלת לבתי גידול חוליים ההולכים ומתמעטים. באביב בין הפריחה השופעת בולטת פריחת אירוס הנגב, ובסתיו חבצלת הנגב ואחרים. סדרת ישובים לאורך הגבול המדיני עם מצריים, ללא התחשבות במצאי הטבעי, תכחיד נכס נדיר זה.

במדינות מפותחות עוסקים ב"פיתוח בר-קיימא" הלכה למעשה, זו היא תשובה נאורה להתחשבות במשאבי הסביבה ולצורך בשימורם, לצד השימוש בהם וניצולם עבור הדורות הבאים. אך אצלנו לא נלמד הלקח, שוב אנו מקבלים החלטות פוליטיות הפוגעות באורח בלתי הפיך בנכסי טבע ובמשאבי סביבה וכך איבדנו את מקורות המים, הנחלים, חוף הים, מפרץ אילת, חולות מישור החוף והרשימה עוד ארוכה.

עתה, יש הזדמנות להפוך את הנגב, דווקא משום היותו מאוכלס בדלילות, דגם לגישה תיכנונית אחרת המשלבת פיתוח זהיר ומושכל המשמר את המשאבים הטבעיים יחד עם פעילות האדם, דבר מחייב חשיבה ותכנון לטווח ארוך, שני מאפיינים החסרים במחוזותינו.

הוכח מעל לכל ספק, כי הנגב הוא משאב תיירותי ויש לפתחו תוך הדגשת איכויותיו, רק כך תגיע אוכלוסייה איכותית המעדיפה את המרחבים והשקט על פני שאון הכרך ותמצא להם פרנסה בשפע.

הקמת ישובים בנגב חייבת להתחשב בראש ובראשונה במשאבי הטבע ולפיהם יש להוכיח נחיצותם וחשיבותם למקום, לאזור ולמשק הלאומי לפני שניגשים להכחיד נופים, ומשאבי טבע שאין להם תחליף.

על מנת למנוע רעיונות שיש בהם כדי לפגוע בנכסי הטבע האחרונים שעוד נותרו לפליטה בישראל, אנו קוראים להכנת תכנית מתאר לנגב בר קיימא, שבה יפורטו ייעודי הקרקע בנגב וביניהם מיקומם של ישובים עתידיים, אופיים, אופן שילובם בסביבה, דרכים שיש לנקוט בהם למזעור הנזקים הסביבתיים הצפויים, מקורות התעסוקה המוצעים לתושביהם והדרכים למניעת הפגיעה בערכי הטבע הייחודיים.

רעיון נוסף המעורר חלחלה בקרב אנשי הסביבה הוא "פרוייקט לב הנגב". שמשמעותו לקחת את אגן נחל בוקר, המהווה כעין כניסה להר הנגב הגבוה ולהושיב בתוכו "דיסני לנד" משהו שאינו שייך ואינו מן העניין במקום זה. מדוע אי אפשר להקים פרוייקט זה בקרבת ירוחם למשל, שבה קיימות כבר תשתיות וניתן יהיה לקדם את הישוב שאיננו ממריא מזה עשרות שנים?

הרס "לב הנגב"
---------------------
קבוצת יזמים, חלקם ישראלים המתגוררים בארה"ב וחלקם מתגורר בארץ, חברו לפני כשנתיים והקימו את חברת "שמש דרומית" לקידום מיזם תיירותי אדיר ממדים בהר הנגב. בסיועה של המועצה המקומית רמת נגב אותר שטח להקמת מיזם זה בנחל בוקר כ- 3 ק"מ ממערב לקיבוץ שדה בוקר.
על פי התכנית ישתרע המיזם על פני שטח של 20,000 דונם ובמרכזו יוקם אגם מים בשטח של 1,400 דונם היוצר 7 ק"מ חופים. סביב האגם יבנו 6 בתי מלון בני 3,000 חדר וכן יוקמו עוד כ- 7,500 דירות נופש כ –65 מ2 האחת. בנוסף, יוקמו גם 3 מגרשי גולף על שטח של 4,000 דונם, מכללה ללימודי השלום והסביבה, מרכז כנסים בין לאומי, מוקד ספורט ופעילות לילדים. בכל אחד מששת המוקדים שהם: מוקד רוחני יהודי, מוקד אקולוגי, מוקד מדברי, מוקד בריאות הוליסטי, מוקד גולף, מוקד ספורט וילדים, יוקמו שירותי מסחר ושירותים ציבוריים. בקיצור, עיר חדשה בלב הנגב המבוססת על בזבוז משווע של משאבי מים וקרקע, רומסת ברגל גסה את הישובים הקיימים ומתעלמת מקיומם.

מלבד הבעיות הטכניות וההנדסיות לעניין קידוחי המים, התפלתם, אנרגיה, טיפול בשפכים ועוד, אנו סבורים כי פרוייקט לב הנגב המתואר ב"פרוגרמה לפיתוח הפרוייקט" הוא בניגוד לכל חשיבה סביבתית ולרעיון של פיתוח בר-קיימא. השימוש החוזר במילים כמו אקולוגיה, שמירה וטיפוח הטבע והסביבה וכד´ נשמעים בפרוייקט זה כזילות המושגים הללו, שלנו הם כה חשובים, בעיקר כשהם באים בנשימה אחת עם "חזון ישוב הנגב והפרחתו".
לצערנו חברת "שמש דרומית" המתארת את הפרויקט כ"חזון אקולוגי של שילוב האדם והקדמה במדבר הצחיח בהרמוניה ובאיזון", איננה אלא חברה הרואה בנגב מנוף לעשיית רווחים על חשבון משאבי הסביבה הייחודיים אשר יפגעו פגיעה בלתי הפיכה כתוצאה מפרוייקט מגלומני זה. פרוייקט זה הוא בניגוד לכל הגיון סביבתי, תכנוני וחברתי ויפגע לא רק בסביבה אלא גם בהתפתחות הערים הקיימות בנגב; כירוחם, מצפה רמון ודימונה.

מדובר בשטח בו קיים "מגוון גדול של אתרי נוף, טבע, מורשת וארכאולוגיה..". כל אלה ייהרסו או יאבדו את צביונם במידה ויוקם הפרוייקט. דירות הנופש המיועדות עלולות להפוך ליחידות דיור, בנוסח המוכר לנו ממלונות דירות הנופש שנבנו לחוף הים התיכון שהקשר ביניהן לייעודן המוצהר, הוא מקרי והן משמשות דירות מגורים למרבה במחיר.

פרוייקט לב הנגב, זכה לאחרונה לברכתו של שר התשתיות ומנהל מקרקעי ישראל שאישר את שלב א´ על ידי הקצאת 11.4 אלף דונם. שר התשתיות הממליץ מחד על פרוייקט עתיר מים ומאידך דורש מאתנו לייבש את הגינות הביתיות.

יש מקום למיזמים תיירותיים בנגב, אך לא במקום בו אמור הפרוייקט לקום ובהחלט לא בסדר הגודל המוצע. ניתן להשתמש ביוזמה זו ולהפנות את מרצם של הוגיו לצורך פיתוחה של ירוחם למשל, המשוועת למקומות עבודה ופרויקט כזה עשוי לשמש מנוף להוצאתה ממעגלי האבטלה והניוון. יתר על כן, בירוחם קיים כבר פארק עם אגם בתוכו המושתת על מי שיטפונות ומים מושבים. למה לא להשתמש בקיים ? מצפה רמון גם תשמח לקבל דחיפת פיתוח עם פרוייקט כזה´ במיוחד מכיוון שהעיר מבססת מעמדה כעיר תיירות מדברית. המיזם המוצע יוכל להשתלב היטב במגמה זו ולחזק את העיר.
------------------------------------------------------------------------------------------------------
נתוני אוכלוסייה בישובים נבחרים בנפת באר-שבע לשנת 2002 (להדגשת מספרם המצומצם של התושבים)

שם הישוב מספר תושבים
קדש ברנע 146 (מתוכננים באזור 5 ישובים)
כמהין 101 (מתוכננים 5 ישובים באזור)
עזוז פחות מ- 40 מבוגרים (מתוכננים 5 ישובים באזור)
ניצנה 239 (מתוכננים 5 ישובים באזור)
קיבוץ רביבים 677 (מתוכנן ישוב נוסף בקרבת הקיבוץ)
קבוץ משאבי שדה 509
אשלים 166
קבוץ שדה בוקר 467 (הוקם ישוב חלוקים)
טללים 118
מדרשת בן גוריון 747
הר עמשא 37 (2 ישובים מתוכננים באזור)
נאות הככר 250
נוה זהר 109
עין גדי 623
עין חצבה 49
עין תמר 142
חצבה 516
מרכז ספיר 318
עין יהב 540
עידן 268
עיר אובות 8
פארן 412 (מתוכנן ישוב חדש ליד)
צופר 307 (מתוכנן ישוב חדש ליד)

מועצות אזוריות נבחרות בנגב
אשכול 10,287
בני שמעון 6,375
חבל אילות 3,048
רמת נגב 3,522
ערבה תיכונה 2,369
תמר 1,210

ישובים עירוניים
ירוחם 9,278
להבים 4,740
מיתר 5,909
מצפה רמון 5,609
עומר 6,661
---------------------------------------------------------------------------------------------------------
8. קריאה לדיון מחודש בתכניות שטרם אושרו

1. הישובים הרבים המתוכננים בנגב, תוכננו בלא ראיה כוללת ובלא התייחסות לישובים הקיימים והעומס אשר ייווצר על התשתיות ועל השטחים הרגישים. ברוב הישובים הקיימים, אין ניצול מלא של הקרקע ובהרבה מהישובים קיים עודף היצע של מגורים (ראה מדגם בטבלת נתוני אוכלוסייה ביישובי הנגב).
2. חלק מהישובים תוכננו באזורים בעלי רגישות סביבתית גבוהה ביותר (יישובי דרום הר חברון, או חלוצה).
3. התכניות מתעלמות לחלוטין מבעיות הסביבה הקיימות,ותוכננו בלא התחשבות במשאבים הטבעיים, אין בתכניות ההתיישבות פתרונות לבעיית השפכים, ניצולם, שימור מערכות מים (מי תהום, מי נגר וכד´), טיפול בפסולת, ניצול אנרגיה נקיה, סולרית למשל, בעיות תחבורה עוד.
4. התכניות יוצרות רצף בינוי במתחם מצומצם וזאת בשטח הרגיש ביותר שבאזור יתיר (חירן, יתיר, חולות חלוצה).
5. אין כל התיייחסות לשימור שטחים פתוחים כמופיע בתמ"מ 4/14.
6. יוזמות אלה עומדות בניגוד ליוזמות להקמת שכונות קהילתיות בתחומי ישובים שונים כמו קיבוץ רוחמה, להב ושומריה.
7. המרקם החברתי של הישובים העירוניים נפגע כתוצאה ממעבר אל הישובים הקהילתיים כפי שארע לבאר שבע כתוצאה מהקמת יישובי הלוויין מיתר, עומר ולהבים, עם מעבר האוכלוסייה החזקה.
8. אין התייחסות למקורות תעסוקה עבור התושבים בישובים הללו.
9. אין כל התייחסות להשתלבותם בסביבה הטבעית, טופוגרפיה, אגני ניקוז, ניצול/התגוננות התנאים האקלימיים , שימוש בחומרי בניה, חסכון במים המשלבים מערכות טיפול בשפכים וכד´.
10. אין התייחסות לשילוב התיירות, הפנאי והנופש כחלק מהתכנון הכולל.
11. אין כל התייחסות לטיפול בבעיות סביבה קיימות.
12. אין כל אזכור לניצול קו רכבת קיים או עתידי מתוכנן או התייחסות לתוואי כביש 6
13. אין תשובה למרכזי תעסוקה, מסחר ובילוי מרכזיים וכן למוסדות חינוך בריאות וציבור אחרים.

התכניות הללו ממשיכות את הקו הקודם, כלומר תכנון ללא בדיקת תעסוקה לתושבים, מוסדות חינוך ושירותי קהילה ובכך נפגעים שטחים רבים ללא תקנה בכפילות של תשתיות ובבזבוז משאבים.

מעיון בדו"ח נתוני האוכלוסייה בנגב לשנת 2002, עולה כי רוב הישובים הקטנים עד 100 משפחות מצויות במקומות בהם מתכננים ישובים קהילתיים נוספים לדוגמא הישוב הר עמשא המונה 37 תושבים ובסביבתו מתוכנים הישובים יתיר חירן ועירא בלא להתייחס לתשתיות הקיימות, יש בכך בזבוז משווע של כספי ציבור, של שטחים פתוחים ותשתיות. יש לעבות תחילה את הישובים הקיימים!.

לעניין ההתיישבות הבדואית: כל פתרון לבעיית האוכלוסייה הבדואית הוא גם פתרון לבעיית הנגב, אי אפשר יותר להתעלם מסבלה של אוכלוסייה המהוה רבע מאוכלוסיית הנגב וחיה שנים רבות בתת תנאים. הבדואים הם אזרחי המדינה, משרתים בצהל ויש להם זכויות למגורים נאותים ככל אזרחי המדינה. המפגעים הסביבתיים הקיימים בישובים הללו נובעים מהזנחה רבת שנים של הרשויות, בכל המגזר הבדואי, קיימת רק יחידה סביבתית אחת ברהט וגם זו פועלת כמעט ללא תקציב.


גרסה להדפסה
© כל הזכויות שמורות 2006 ל נגב בר קיימא
קידום באינטרנטבאר שבע עסקיםשירות 10בניית אתריםקידום עסקים באינטרנט